עומר אדם הוא מהאמנים הבולטים בפופ הים־תיכוני הישראלי. הוא פרץ לתודעה רחבה בשנת 2009 בעקבות ההופעה שלו ב״כוכב נולד״ (כשהוא עוד לא בן 16, עם הדחה שערורייתית), ומאז בנה רפרטואר שמחבר בין מוזיקה ים־תיכונית, פופ ישראלי עכשווי, בלדות רגשיות ולעיתים גם הפקה אלקטרונית והשפעות בינלאומיות. הסגנון שלו נשען על מלודיות קליטות, סלסולים, הגשה קולית ישירה ומעברים חדים בין חלקים שקטים לפזמונים גדול וקצבי.
רוב השירים של עומר אדם נכתבים ומולחנים בשיתוף פעולה עם יוצרים אחרים. בין היוצרים המזוהים עם שירים שלו נמצאים אבי אוחיון, שכתב והלחין איתו את ״בוקרשט״ וכן כתב את ״אחרי כל השנים״, דורון מדלי שכתב והלחין את ״תל אביב״, וסתיו בגר ואליה רוסיליו שכתבו והלחינו את ״שני משוגעים״. בשנים האחרונות טל קסטיאל מלחין רבים מהשירים שלו. כתוצאה מכך אפשר למצוא אצלו מגוון רחב יחסית של שפות מוזיקליות, משירים ים־תיכוניים מסורתיים יותר ועד שירי פופ מודרניים שמקבלים את הצבע המזרחי בעיקר דרך השירה וההפקה.
לתלמידי נגינה, רבים משיריו נגישים יחסית לליווי בסיסי בגיטרה או בפסנתר: המבנים לרוב ברורים, המהלכים ההרמוניים חוזרים, ובחלק מהשירים אפשר להסתדר עם מספר קטן של אקורדים. הקושי עולה כשמנסים להישמע קרוב למקור: יש צורך בגרוב מדויק, סינקופות, עצירות לפני פזמון, שינויי דינמיקה ולעיתים אקורדי מעבר או מודולציות. הנגינה הבסיסית מתאימה בדרך כלל למתחילים ולרמת ביניים, אך ליווי משכנע בסגנון שלו דורש שליטה בקצב, בהדגשות וביכולת לבנות אנרגיה סביב הזמר.