מרגלית צנעני, המוכרת גם בשם מרגול, היא מן הזמרות הבולטות במוזיקה המזרחית והים־תיכונית בישראל. הסגנון שלה ייחודי משום שהוא מחבר בין מוזיקה ים־תיכונית לבין בלוז, רוק, פאנק ומוזיקת נשמה אמריקאית. שירים כמו "נערי שובה אלי", "חומות חימר", "עוד יהיה לי" ו"אז מה" מציגים קול חזק, מחוספס ומלא אופי, עם הרבה חופש ביצועי, סלסולים, גרוב ויכולת להפוך שיר לפורקן רגשי ובימתי.
צנעני היא בעיקר מבצעת גדולה ופרשנית קולית, אך גם הלחינה חלק משיריה. "חומות חימר", למשל, הולחן על ידה למילים של רחל שפירא, ואילו "עוד יהיה לי" נכתב בידי רחל שפירא והולחן בידי ירוסלב יעקובוביץ'. "נערי שובה אלי" נכתב והולחן בידי דני שושן. שיתופי הפעולה האלה יצרו רפרטואר שמחבר בין כתיבה ישראלית חזקה, לחנים ים־תיכוניים, צבע בלוזי והגשה קולית מאוד אישית.
לתלמידי נגינה, השירים של מרגלית צנעני מתאימים בדרך כלל לרמת ביניים. למרות שאת חלקם ניתן לפשט לליווי בסיסי בגיטרה או פסנתר, מבחינת האקורדים הרבה פעמים אפשר למצוא אקורדים מוקטנים או עם בס משתנה, ובכל מקרה האתגר המרכזי פה הוא בביצוע. כדי לנגן את השירים שלה לרוב נדרש גרוב יציב, עצירות, הדגשות, סינקופות, דינמיקה וליווי שמשאיר מקום לקול הגדול ולחופש הביצועי שלה.