אגם בוחבוט היא זמרת, שחקנית ופרפורמרית ישראלית שפרצה כבר בגיל צעיר מאוד, ובהמשך התפתחה לאחת הזמרות הבולטות בפופ הישראלי הצעיר. הסגנון שלה משלב פופ, דאנס־פופ, פופ ים־תיכוני והשפעות אלקטרוניות, עם שירים קצביים, קליטים ומופקים מאוד כמו ״קופידון״ ו״נאדי באדי״. הרבה מהרפרטואר שלה נשען על גרוב, ביט, הפקה וקצב, ולא רק על מלודיה ואקורדים.
בוחבוט מזוהה בעיקר כמבצעת וכפרפורמרית, ולא כזמרת־יוצרת שכותבת ומלחינה בעצמה את רוב שיריה. רבים משיריה נכתבים ומולחנים עבורה בידי צוותי יוצרים ומפיקים. למשל, ״קופידון״ נכתב והולחן בידי עידו נצר, עמית מרדכי, בר אלמליח דונצוב וים רפאלי, ואילו ״נאדי באדי״, עם שחר טבוך, נכתב והולחן בידי שחר טבוך, עידן נצר, עמית מרדכי, חן אהרוני ואיתי פורטוגלי. בשירים אחרים אפשר למצוא גם הפקות של גיא דן, תמר יהלומי ויונתן קלימי, מה שמחזק את הכיוון הפופי־עכשווי של הרפרטואר שלה.
לתלמידי נגינה, השירים של אגם בוחבוט בדרך כלל אינם קשים במיוחד ורובם עם אקורדים קלים (טוב בסדר, נאדי באדי ממש לא קל), אבל בד״כ הם נשענים על לופים קצרים, מהלכים חוזרים ומספר מצומצם יחסית של אקורדים, ולכן אפשר לנגן גרסה פשוטה בפסנתר, או גיטרה כבר ברמת מתחילים. האתגר האמיתי הוא לא ההרמוניה אלא הקצב וההפקה: סינקופות, עצירות, כניסות חדות, שמירה על גרוב ונגינה מדויקת שלא מעמיסה על השירה. לכן קל יחסית ללמוד את שלד השיר, אבל כדי לגרום לליווי להישמע קרוב למקור צריך לחשוב יותר כמו מפיק פופ - קצר, קצבי, נקי ומדויק.